1. המבקשת, היא הנתבעת בתובענה, הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן ביום 27.3.05, עד למתן הכרעה בערעור, אשר הוגש מטעמה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
2. המשיב, הוא התובע בתובענה, הגיש כנגד המבקשת תביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח לאחר שהמבקשת (שהיא גם המבטחת) סירבה לשלם לו שווי הרכב שנגנב ממנו, בעיקר בשל הטענה, כי המשיב הזמין את גניבת הרכב וביים את האירוע.
בפסק הדין שניתן, לאחר שמיעת ראיות, התקבלה תביעת המשיב ונקבע כי על המבקשת לשלם למשיב סך של 38,948 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה, שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסך הפיצוי הכספי, ובנוסף 1,000 ש"ח עבור הוצאות משפט והשבת כספי האגרה ששולמה.
מכאן הבקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין שניתן.
3. בבוא בית המשפט לדון בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין, עליו לשקול שני שיקולים מרכזיים. האחד, סיכויי הצלחת הערעור. השני, האפשרות של השבת המצב לקדמותו.
4. בב"ש 646/82
כהן נ' הלחמי ואח' פ"ד לו(4) 15,18), נקבעה ההלכה שעל מבקש עיכוב הביצוע מוטל הנטל לשכנע, כי קיים נימוק שיצדיק להיעתר לבקשתו.
5. לעניין סיכויי הצלחת הערעור, לא שוכנעתי מטעוניה של המבקשת שהסיכויים שהערעור יתקבל - גבוהים.
6. התנאי השני, של השבת המצב לקדמותו, לא הוכח גם הוא על ידי המבקשת, אשר צרפה לבקשה את תצהירה של הגב' אוסנת זולן, היא מנהלת המחלקה המשפטית בקבוצת "כלל וסע" ותצהירה רצוף בעדויות שמיעה. למותר לציין, כי המשיב הכחיש את טענות המבקשת, כי שכרו עומד על 1,878 ש"ח, מה גם ששכר זה אינו הגיוני כלל ועיקר. אם נערוך אומדן לשכרו של המשיב, שהוא נהג מונית, לפי שכר של 300 עד 400 ש"ח ליום עבודה, נגיע למשכורת (ברוטו) ממוצעת של כ- 8,750 ש"ח לחודש.
בנוסף, המשיב נתן הסכמתו לכך שבכספים אותם יקבל מהמבקשת ובכספים שיתקבלו מכירת רכבו הנוכחי ירכוש רכב, אשר ירשם עליו שיעבוד לטובת הבקשת, כאשר עד לרכישת הרכב יוחזקו הכספים בנאמנות אצל בא כוחו.
הסכמה זאת, מאפשרת השבת המצב לקדמותו ביתר קלות, וזאת על ידי רישום השיעבוד לטובת המבקשת, תוך פגיעה מינימלית במשיב.
יש לזכור שמדובר בתובע שהוא נהג מונית והרכב שנגנב ממנו היה המונית ששימשה לפרנסתו וכל דחייה נוספת בתשלום הפיצויים המגיעים לו עשוי לגרום לו לנזק עקיף של הפסדי הכנסה.
7. כב' השופט אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", תשס"ג 2003, עמ' 528 דן בסוגיה של עיכוב ביצוע, וקבע שם , כי "
גם אם ביצוע פסק הדין הכספי יגרור אחריו מכירת נכס כלשהו, הרי עובדה זו, כשלעצמה, אינה יכולה לשמש הצדקה לעיכוב ביצוע".
ועוד הפנה, לכך ש"
הכלל הוא כידוע, כי אין מעכבים ביצועו של פסק המחייב בתשלום כספים, אם ניתן להבטיח את השבת הכספים למערער, למקרה שיזכה בערעור".
מכאן, שאים יירשם שיעבוד לטובת המבקשת על הרכב אותו ירכוש המשיב בכספי שישולמו לו ואלו שיתקבלו ממכירת רכבו הנוכחי, אין הצדקה לעיכוב ביצוע פסק הדין. שכן, על ידי רישום השיעבוד על הרכב שיירכש, כספי המבקשת יהיו מובטחים וניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו - במידת ויהיה צורך בכך.
8. הרכב החדש, אשר בכוונתו של המשיב לרכוש יהיה בסכום גדול יותר מסך הכספים שיקבל המשיב מהמבקשת, ולכן אין מקום לחשש לאיבוד הערך הכספי של הרכב.
9. לפיכך - הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית.
10. המבקשת תעביר לידי ב"כ המשיב את סכומי הכסף שחוייבה לשלם בפס"ד מיום 27.3.05. ב"כ המשיב ישמור הכספים בנאמנות עד למתן פסק הדין בערעור.
למרות האמור לעיל, אין מניעה שבא כוח המשיב יעביר הכספים שימסרו לידיו לצורך רכישת רכב אחר עבור המשיב ובלבד שיירשם על הרכב שיירכש שיעבוד לטובת המבקשת.
המבקשת תישא בעלויות רישום השיעבוד, (במידה ויירשם) לרבות שכ"ט עו"ד בסך 750 ש"ח ובתוספת מע"מ.